#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"חוכר או מקבל לבית-השלחין או לבית-האילן ונקצץ האילן ולא נשאר מטע עשרה לבית-סאה ויבש המעיין של אותה שדה לגמרי אך אפשר להביא מים מהנהר הגדול:    1] מה הדין כשאמר המחכיר לחוכר:""בית-השלחין הזה"" או ""בית-האילן הזה""? ומה הטעם?        2] כשהמחכיר עמד בתוך או סמוך לבית-השלחין או לבית-האילן ואמר לחוכר ""בית-השלחין/בית-האילן אני מחכיר לך""?             3] כשאמר המחכיר ""שדה  זו אני מחכיר לך"" ולא אמר בית-השלחין?     4] מה הדין כשהחוכר אמר למחכיר ""בית-השלחין אני חוכר""? ""בית-האילן אני חוכר""?      5]מה הדין כשאמר המחכיר ""שדה בית-השלחין זה"" /""בית-האילנות זה""  והתייבשו רק חלק האילנות ונשאר בשדה מטע עשרה לבית-סאה / והתייבש המעיין בחלקו וצריך להתכופף עמוק כדי לדלות מהמעיין?"	"1.כיון שאמר ""בית-השלחין הזה"", מנכה לו מחכירותו - כיון שאמר בית-השלחין ""זה"", התכוון לקפידא - לכמות-שהוא עם מעיין ואילנות.      2. מנכה לו, כיון שעומד בתוכו, ה""ז כמו שאמר לו ""זה"".[סמ""ע]  3.לא מנכה לו, ויטרח להביא מים מהנהר הגדול.               4. נחלקו הראשונים וכן השו""ע והרמ""א, לשו""ע לא מנכה לו - שהרי לא הדגיש ""בית-השלחין הזה"",    לרמ""א מנכה - שהרי כי רק כשהמחכיר שאינו דורש את טובת-החוכר, באמירה זו אין כאן קפידא, משא""כ כשהחוכר אמר, ודאי התכוון לכמות-שהוא.                   5.לא מנכה - כיון שיש על זה שם ""בית-האילן"" / ""בית -השלחין"" - והחוכר יטרח לדלות מים מהעומק - כיון שהוא נקרא מעיין."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/חכירות /סימן שכא/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1] אמר מחכיר לחוכר:""שדה בית-השלחין"" אני מחכיר והתייבש המעיין  של בית-השלחין ושל הנהר-הגדול, האם מנכה לו? ומה הטעם?    2] קיבל שדה והתייבש המעיין ונהר-הגדול, האם חולקין כפי תנאם או מנכה לו?  3] מה החילוק בין זה לאכילת-חגב שבו לכו""ע לא מנכה לו?"	"1.מנכה לו - ומשום שזו מכת-מדינה.     2.נחלקו הראשונים והשו""ע והרמ""א, לשו""ע מנכה לו - מפני שיותר טרח, לרמ""א לא מנכה לו, ויתן לבעלים כפי החלקים שסיכמו, והט""ז ר""ל, שאין מחלוקת -וכשטרח יותר, מנכה , וכשלא טרח, לא מנכה.   3.בחגב, אין לחוכר מה לעשות, ולכן נשאר כמו שסיכמו,  משא""כ כאן שיכול לחזור בו מחמת שהוא יותר טורח, לכן סובר השו""ע שמנכה לו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/חכירות /סימן שכא/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שכר מלמד וגזר המושל שלא ילמדו: 1]האם צריך  לשלם למלמד? וכמה [3 שיטות]?  2] מה החילוק בין פועל שנאנס ולא השלים את העבודה שלא מקבל שכר על מה שלא עבד כלום למלמד?   3] במכת-מדינה האם יש חילוק בין מלמד לשאר שכירות-פועלים [3 שיטות]?	"1.שיטת המהר""ם מרוטנברג וכך פוסק הרמ""א שמחוייב לשלם מחיר מלא, דעת הסמ""ע שמשלם חצי - וכמו הדין בספינה סתם ויין סתם שחולקין, דעת הגר""א שא""צ לשלם על מה שלא לימד - כי דינו שוה לפועל שנאנס שלא מקבל על מה שלא עבד.              2. הט""ז מבאר שאנו נוקטים שמכת-מדינה באה במזל של מי שמוטל עליו לשלם משא""כ שאר אונסין.               3. הנתיה""מ לומד שרק במלמד שייך הדין של המהר""ם מפני שאסור לקבל שכר על הלימוד, והמושל רק  גזר שלא ילמדו אבל ניתן לשמור וקבלת-השכר הוא על השמירה.    לדעת החת""ס אע""פ שמקבל שכר על פיסוק-טעמים, מ""מ עיקר העבודה הוא בהתחלה על שמכניס את התלמידים לתלם, ועל זה  מקבל שכר בכל השנה, ולכן אף כשלא מלמד, מגיע לו שכר.                ולפי הנתיה""מ והחת""ס יוצא שדין המהר""ם הוא רק במלמד אך לא בשאר פועלים,  והגר""א חלק אף במלמד,          ולפי הט""ז דין המהר""ם קיים בכל אונסין."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/חכירות /סימן שכא/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שכר בית/חנות ואירע מכת-מדינה: 1] האם מנכה לו מהשכירות-  כשהיתה השבתה מוחלטת של המקום השכור וכשלא היתה השבתה-מוחלטת?           2]האם יכול השוכר לחזור בו באמצע  זמן השכירות?	"1. כשהמכת-מדינה גרמה להשבתה מוחלטת של החנות/הבית, לא ישלם כלום  - וכמו שמצינו במשנה שבמכת-מדינה מנכה לחוכר  מחכירותו, ואם לא היתה השבתה מוחלטת, יל""ע האם מנכה לו.                   2.נחלקו הפוסקים:      הרמ""א פוסק שא""י לחזור בו,         המהר""ם פדאווה [המובא ברמ""א] סובר שחוזר בו מכול""ה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/חכירות /סימן שכא/סעיף א	פרט באיזה אופן חייב לנכות לו ממחיר-השכירות	
